תראו מה שצבע יכול לעשות (מאמר מס' 2 בסידרה)

מעצבת פנים בחיפה הרב-תרבותית מציגה מחקר חדש
המצביע על השוני בהשפעת הצבע האדום
על תפישה והתנהגות של אנשים מתרבויות שונות

מאת: ד"ר ענת קליין 

כמעצבת פנים בחיפה, עיר המאוכלסת בתושבים מתרבויות שונות, עניין  אותי לבחון ולהבהיר לכם את השוני בהשפעתם של צבעים על תפישה והתנהגות של אנשים מתרבויות שונות, כפי שעולה ממחקר חדש[1]. שכן, להשפעת הצבעים ישנן השלכות, בין השאר, גם על עיצוב פנים דירות בסגנון מודרני.

כאמור במאמר מס' 1 בסידרה, למרות שהקשר בין צבעים לאסוציאציות שהם מעוררים בקרב אנשים נחקר לא מעט, המחקרים הקודמים לקו במגבלות רציניות. מגבלות אלה הובילו לצורך במחקר שיטתי חוצה תרבויות, שיבצע מיפוי אסוציאציות רעיוניות מופשטות, העולות אצל אנשים מתרבויות שונות למראה מערכת צבעים זהה, שהיא עשירת גוונים.
לפיכך, מטרות המחקר הנוכחי היו להגיע תחילה להבנה מקיפה ובדרך שיטתית, את האסוציאציות הרעיוניות העולות במוחם של אנשים למראה צבעים. המטרה השנייה הייתה לקבוע עד כמה אוניברסליות הן אסוציאציות רעיוניות העולות למראה צבע מסויים, או שמא הן תלויות תרבות. לטענת עורכי המחקר החדש, רק מחקר שיטתי כזה יוכל להצביע על יכולתו של צבע לעצב תפקוד והתנהגות שלנו, הנובעים מאסוציאציות מסויימות למראה צבעים.

למחקר חברו חוקרים מארבע אוניברסיטאות באנגליה Lancaster, Surrey, Winchester ו- Sussex עם חוקרים סיניים מ- East China Normal University. הנחקרים היו שלוש קבוצות לשוניות שונות: אנגלים חד-לשוניים דוברי אנגלית בלבד, סינים חד-לשוניים דוברי מנדרין או קנטונז, וסינים ד-לשוניים דוברי אנגלית וסינית (מנדרין או קנטונז). מדובר ב-256 בסטודנטים בגילים 18-25 אנגלים וסינים המתגוררים בבריטניה.

המחקר שילב שני סוגי מבחנים. במבחן הראשון השתתפו 136 נחקרים: 34 דוברי אנגלית חד-לשוניים מבריטניה, 34 דו-לשוניים מסין, המתגוררים בבריטניה, דוברי סינית ואנגלית, ו-68 סינים דוברי סינית בלבד, המתגוררים בבריטניה. החוקרים הציגו בפני 136 משתתפים 11 קטגוריות צבעים הנחשבות לצבעים הבסיסיים הבולטים ב-98 שפות[2]. קטגוריות אלה (שחור, לבן, אדום, צהוב, ירוק, כחול, חום, ורוד, סגול, כתום ואפור) נקבעו מתוך גריד בן 330 גוונים שנלקח מסקר הצבעים העולמי. המשתתפים במחקר התבקשו לקשר כל אחת מקטגוריות הצבעים לרעיונות מופשטים שעולים במוחם. לאחר ניפוי מלים נרדפות, ותוך בדיקת קונצנזוס בין המשתתפים, התקבלה רשימה סופית של אסוציאציות רעיוניות, בהתאמה לכל קבוצה לשונית.

בקרב המשתתפים האנגלים החד-לשוניים עלו 29 אסוציאציות רעיוניות: כהה, מוות, מדכא, פחד, אימה, נקי, טהור, ברור, חדש, פשוט, זעם, כעס, סכנה, לחימה, תאווה, תשוקה, מאושר, שחייה, עמוק, שקט, שינה, שלום, מתוק, רך, עבה, חום (ההיפך מקור),  משעמם,  משועמם.
בקרב הסינים הדו-לשוניים עלו רק 11 אסוציאציות רעיוניות: חגיגי, פחד, קדוש, נקי, טהור, תערובת, שרוף, חם,  ערמומי, מתוק, קר/ חסר רחמים, אציל. ואילו בקרב הסינים החד-לשוניים עלו 10 רעיונות: קודר/ נוגה, רתחן/ חם מזג, בהיר, קדוש, טהור, חגיגי, קר, שחייה, נחמד/ מתוק, חם.

במבחן השני נקבעו אלו גוונים ספציפיים נקשרים לאסוציאציות רעיונות מסויימות בקרב כל אחת משלוש הקבוצות הלשוניות. במבחן השתתפו 120  משתתפים אחרים, שכללו שוב את שלוש הקבוצות הלשוניות: 40 אנגלים חד לשוניים דוברי אנגלית בלבד, 40 סינים דו-לשוניים, דוברי אנגלית וסינית, ו-40 סינים חד-לשוניים דוברי סינית בלבד.
לכל אחת מהקבוצות הראו החוקרים רשימה סופית של רעיונות לאחר ניפוי  רעיונות שהיו מלים נרדפות ולאחר קבלת קונצנזוס וביקשו מחברי הקבוצה לקשר כל רעיון כזה לקטגורית צבע מסויימת או לגוון מסויים. ממצאי שני המבחנים שולבו יחד לכדי ממצאים מסכמים. מתוכם ניתן היה להסיק אלו אסוציאציות רעיוניות מעורר צבע מסויים בקרב קבוצת נחקרים, אלו צבעים מעוררים אסוציאציות אוניברסליות, ואלו מעוררים אסוציאציות שהן, בעצם, תלויות-תרבות.

מה שצבע אדום יכול לעשות

מחקרים קודמים על השפעותיהם של צבעים על תפקוד פסיכולוגי התמקדו  בעיקר בצבע האדום. הם מצאו, כי הוא מעלה תשומת לב, חותר, מרופף,  ומערער ביצועים, מגביר תוקפנות ושליטה ומגביר משיכה. וכל זאת הוא עושה  בתלות בהקשר. מניחים, כי רבות מהשפעות אלה הן תוצאה של אסוציאציות נלמדות, המתעוררות למראה צבעים מסויימים.

ממצאי המחקר הנוכחי הראו, כי בהקשר הגנרי (כלומר, באופן כללי, ללא תלות בהקשר) הצבע האדום קשור דוקות לרעיונות המייצגים תוקפנות (כעס, לחימה וזעם), משיכה (יצריות, תאווה ותשוקה) והמעלים תשומת לב (עצירה, סכנה) בקרב משתתפי המחקר דוברי האנגלית.
עוד עולה מהמחקר, כי קיימים הבדלים תרבותיים ברורים הנוגעים לאסוציאציות המתעוררות למראה הצבע האדום. למרות שסינים דו-לשוניים: דוברי אנגלית וסינית, אף הם קישרו את הצבע האדום לתוקפנות (כעס), הרעיון שייצג אצלם הכי טוב משיכה (רומנטית) היה קשור דווקא לצבע הוורוד. כמו כן, לא נרשמו אצלם כל רעיונות הקשורים לתשומת לב מוגברת.
לעומת זאת, בקרב הסינים החד-לשוניים לא נמצאו כל רעיונות הקושרים אדום לתוקפנות. רק רעיון אחד אצלם נקשר לתשומת-לב מוגברת (סכנה). בדומה לסינים הדו-לשוניים, הסינים החד-לשוניים קישרו את הצבע וורוד לרעיון שייצג הכי טוב משיכה (יפה). בנוסף, נמצאו אסוציאציות לאדום שהן ספציפיות תרבותית, ולא נמצאו בתרבות האנגלית. מדובר בהתלהבות ובהתרגשות.

בנוסף, לא נמצא כל צבע שנקשר לתוקפנות או למשיכה, לא בקרב הסינים הדו-שוניים ולא בקרב החד-לשוניים. בעוד דוברי האנגלית קישרו צבעים מסויימים לרעיונות המייצגים תוקפנות, הסינים הדו-לשוניים קישרו לתוקפנות רק מימד מסויים של בהירות: הכהות (dark). לאסוציאציה של משיכה, שכללה את הרעיונות "רומנטי" ו"יפה" קישרו דוברי הסינית לצבע הוורוד.
שני רעיונות הקשורים לתשומת לב מוגברת היו קשורים חזק לצבע האדום עבור משתתפי המחקר האנגלים (עצור וסכנה). אבל רק רעיון אחד נמצא בסינים החד-לשוניים (סכנה). ואילו בקרב הסינים הדו-לשוניים לא מצא אף רעיון. ההבדלים התרבותיים בנוגע לרעיונות אלה משקפים דפוסים דומים של הבדלים, שנמצאו במחקר קודם. הרעיון "סכנה" נרשם ביותר מקבוצת צבעים אחת בקרב הסינים הדו-לשוניים, מה שמצביע על כך שרעיונות המתייחסים לתשומת לב מוגברת אינם קשורים לצבע האדום עבור הנחקרים דוברי הסינית.

שימוש נכון בצבעים
עשוי לשפר את הקשר הסמנטי במוחם של הנחשפים אליהם
ולעורר אצלם את התגובה הפסיכולוגית הרצוייה

האסוציאציה בין הצבע האדום לכישלון נחשבה באופן עקבי במחקרים קודמים גורם חשוב התורם לביצוע הקוגנטיבי (של חשיבה) הנמוך, בהקשרים של הישגים. ההשערה הייתה, שהשפעות הצבע האדום והשלכותיהן הן תלויות הקשר, כלומר תלויות בסוג המשימה.
אולם, המחקר הנוכחי לא מצא כל אסוציאציה בין אדום לכישלון באף אחד מהסטודנטים מקרב קבוצות הנחקרים. לא "כישלון" ולא המלים הנרדפות "היעדר הצלחה", או "תבוסה",  נרשמו בניסוי. למרות שמחקרים קודמים הוכיחו כי קיים ביצוע נמוך יותר במבחן כאשר הראו לנבחנים אדום, מחקרים אחרים לא דווחו על כל השפעות, או על השפעות אפסיות. ואילו מחקרים אחרים הראו השפעות הפוכות (ביצועים מוגברים) בתלות במקצוע, בסוגי המשימות וברמת הקושי של המשימה. בהתאמה, אדום העלה ביצוע במשימת קריאה, בניגוד  למשימת קריאה קשה או למשימות יצירתיות. חוסר העקביות בנוגע להשפעת הצבע האדום על ביצועים קוגניטיביים נגרם אולי עקב הבדלים דקים בהקשר.

זאת ועוד. מקובל שלצבע האדום יש קונוטציות חיוביות בתרבות הסינית, מאחר שהוא מייצג חגיגות, אירועים משמחים, מזל והון. לכן לא מפתיע שהרעיונות "מתלהב ונרגש" נרשמו במחקר הנוכחי למראה הצבע האדום, בקרב סינים דו-לשוניים וחד-לשוניים.
אולם הרעיון "רווחה", הקשור בדרך כלל לאדום בתרבות הסינית, לא בלט ברשימת האסוציאציות הרעיוניות שעלו בניסוי. אפילו המילים הנרדפות (עושר והצלחה) לא נמצאו ברשימה במחקר זה. סביר להניח, כי היעדר האסוציאציות "רווחה" ו"הון" בקרב הנחקרים הסינים נובע מפאת גילם הצעיר. שכן מדובר בסטודנטים שעדיין לא הספיקו לצבור הון או נכסים משלהם.

השפעת הצבע היא תלוית תרבות
אותו צבע משפיע באופן שונה על קבוצות תרבותיות שונות

תוך שהם מתבססים על הממצאים הנוכחיים ועל מחקרים קודמים, מסכמים החוקרים במחקר הנוכחי את המסקנות הבאות:
א. אדום משפיע על תוקפנות ושליטה, יותר מאשר על חשיבה ופתרון בעיות – בקרב אנגלים וסינים כאחד.
ב. אדום מגביר משיכה ותשומת לב בקרב דוברי אנגלית יותר מאשר בקרב דוברי סינית.
ג. אדום מגביר שמחה בקרב סינים יותר מאשר בקרב אנגלים.
לסיכום, החוקרים טוענים, כי שימוש נכון בצבעים ובמידת הבהירות שלהם עשוי לשפר לא רק את הקשר הסמנטי ההגיוני (קשר של משמעות) לצבעים במוחם של אנשים הנחשפים אליהם. הוא עשוי גם לעורר אצלם השראה לתגובה הפסיכולוגית הרצוייה. מכאן, ניתן להסיק גם על ההשלכות שיש לצבע בתרבויות שונות על עיצוב בתים מודרניים ועל עיצוב פנים דירות.

עוד עולה מהמחקר, כי השפעת הצבע היא תלוית תרבות. אותו צבע משפיע באופן שונה על קבוצות לשוניות שונות. המחקר הראה, כי אותו צבע השפיע אחרת על אנגלים דוברי אנגלית בלבד, על סינים דוברי סינית בלבד ועל סינים דו-לשוניים, דוברי סינית ואנגלית. לפיכך, שימוש נכון בצבעים מחייב, לדברי החוקרים, הכרת השפעתם של צבעים על אנשים, בהתאם לתרבותם.

על השפעותיהם של צבעים נוספים על תפישה והתנהגות בקרב שלוש הקבוצות התרבותיות השונות (הקבוצות הלשוניות השונות) כפי שעלה ממחקר זה, אציג בפניכם במאמר הבא – השלישי בסידרה.

Bibliography

 [1] Tham, D. S. Y., Sowden, P. T., Grandison, A., Franklin, A., Lee, A. K. W., Ng, M., Park, J., Pang, W., & Zhao, J. (2019). A systematic investigation of conceptual color associations. Journal of Experimental Psychology: General Advance online publication. https://doi.org/10.1037/xge0000703
[2] Berlin,B. & Kay, P. (1991). Basic color terms: Their universality and evolution. Berkley: University of California Press. (original work published 1969).